החוק והתקנות

לקריאת הנוסח המלא של החוק למניעת הטרדה מינית באתר משרד הכלכלה לחצו כאן

מהי הטרדה מינית על פי החוק?
על פי החוק למניעת הטרדה מינית (1998), הטרדה מינית הינה כל אחת מחמש צורות ההתנהגות האסורות כדלקמן:
  • סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני
  • מעשה מגונה. (הכוונה למגע בעל אופי מיני שאינו בהסכמה, או לחשיפת איברים מוצנעים)
  • הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות. במקרה של יחסי מרות (סגל-סטודנט/ית, למשל) – אין צורך להראות אי-הסכמה.
  • התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות האמורות. במקרה של יחסי מרות (סגל-סטודנט/ית, למשל) – אין צורך להראות אי-הסכמה.
  • התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית, בין אם הוא הראה שהדבר מפריע לו ובין אם לא.
אי הסכמה:
 
ככלל אדם צריך להראות (בהתנהגות או במילים) שהוא אינו מסכים למעשה של הטרדה מינית. אך חובה זו אינה חלה לגבי המקרים הבאים:
  • סחיטה.
  • התייחסות מבזה או משפילה.
  • ניצול של יחסי מרות בין המטריד/ה לבין המוטרד/ת
  • ניצול יחסי מרות, תלות חינוך או טיפול – של קטין או חסר ישע.
  • ניצול תלות במסגרת טיפול נפשי או רפואי.
במקרים אלו, גם אם לא הובעה אי הסכמה ואף אם היה שיתוף פעולה – יחשב הדבר כהטרדה מינית, זאת בשל שתי סיבות עיקריות:
  1.   חומרת העבירה – סחיטה, התייחסות מבזה או משפילה, ניצול יחסי מרות או תלות הם כה חמורים, הן בפגיעתם במוטרד והן בפגיעתם בחברה בכללותה, עד שהוחלט שגם אם לא הובעה אי הסכמה, יחשב הדבר כהטרדה מינית.
  2.  אי יכולת להביע אי הסכמה – החוק לוקח בחשבון כי כאשר קיימים בין המטריד למוטרד יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול בקטין, נמנעת יכולתו של המוטרד להביע אי הסכמה, יכולת זו נמנעת לעיתים גם בעבירות של סחיטה והתייחסות מבזה או משפילה בשל חומרתן. החוק מנסה לחפות על אי השיוויון הטבעי הטמון במערכות יחסים מסוג אלו ולמנוע ניצול לרעה של עמדת כח בכך שהוא מגן על הנמצאים ב"עמדות מיקוח" חלשה יותר – הוא מניח שהתנהגויות שליליות אלו אינן רצויות, גם אם לא הובעה להן אי הסכמה מפורשת.
איך מאפשר החוק להגיב?
 
הטרדה מינית והתנכלות על רקע מיני מהוות התנהגות בלתי חוקית הפוגעת בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובשוויון בין המינים. החוק מאפשר שלוש אפשרויות תגובה: 
 
1.     הליך פלילי: הטרדה מינית והתנכלות מהוות עפ"י החוק למניעת הטרדה מינית (1998) עבירה פלילית, ולכן ניתן להגיש תלונה פלילית במשטרה.
 
2.     הליך אזרחי: הטרדה מינית והתנכלות מהוות עפ"י החוק למניעת הטרדה מינית (1998) עוולה אזרחית, שבגינה ניתן להגיש תביעת נזיקין אזרחית.
 
3.     הליך משמעתי באוניברסיטה או במקום עבודה אחר: הטרדה מינית והתנכלות מהוות עפ"י החוק למניעת הטרדה מינית (1998) עבירות משמעת חמורות, ולכן ניתן להגיש תלונה לנציבת הקבילות לענייני הטרדה מינית, הממונה ע"י האוניברסיטה/המעביד.
 
ניתן לגשת אל אחד או יותר מן האפיקים האלו בו זמנית.
 

כיצד מחויבת האוניברסיטה לפעול למניעת הטרדה מינית?
 
על פי התקנות למניעת הטרדה מינית (1998) חלות החובות הבאות על האוניברסיטה:
  1. להביא לידיעת כל עובד וסטודנט את האיסור על הטרדה מינית והתנכלות לפי החוק.
  2. לאפשר לעובדים ולסטודנטים להשתתף, במשך שעות העבודה/לימודים, בפעולות הדרכה והסברה שעניינן מניעת הטרדה מינית והתנכלות.
  3. להעמיד לעיון העובדים והסטודנטים את הוראות החוק והתקנות וכן למסור להם, על פי בקשה, עותק מהוראות החוק.
  4. לקבוע בהסדר המשמעת כי הטרדה מינית והתנכלות הן עבירות משמעת חמורות ולבצע את ההתאמות הנדרשות לכך בהוראות הסדר המשמעת.
התקנות מחייבות את האוניברסיטה למנות אחראי, ולמנות יותר מאחראי אחד אם יש צורך בכך, ולתת לאחראי את התנאים הדרושים למילוי תפקידו. כמו כן יש להביא לידיעת כל עובד וסטודנט את שם האחראי ופרטי ההתקשרות עמו.
 
תפקידיו של אחראי על פי התקנות:
  • קבלת תלונות
  • קיום בירור לשם מתן המלצות למעביד בדבר הטיפול במקרה של הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה
  • מתן ייעוץ, מידע והדרכה לעובדים וסטודנטים הפונים אליו.
דרך הגשת תלונה:
ניתן להגיש תלונה לאחראי בכתב או בעל פה, על יד המתלונן עצמו או על ידי אדם אחר מטעמו. אם הוגשה תלונה בעל פה, האחראי ירשום את פרטי התלונה וייתן העתק למגיש התלונה.
 
בירור תלונה או מקרה:
כאשר מתקבלת תלונה האחראי צריך: 
  • ליידע את המתלונן באשר לדרכי הטיפול בהטרדה מינית או בהתנכלות לפי החוק;
  • לפעול לבירור התלונה. לצורך כך ישמע את המתלונן, את הנילון (האדם עליו התלוננו) ועדים, אם ישנם, ויבדוק כל מידע שהגיע אליו בעניין התלונה.
  • בירור תלונה ייעשה תוך הגנה מרבית על כבודם ופרטיותם של המתלונן, הנילון ועדים אחרים. האחראי לא יגלה מידע שהגיע אליו במהלך בירור התלונה אלא אם כן הוא חייב לעשות כן לשם הבירור עצמו או על פי דין.
  • לאחר הבירור האחראי יגיש ללא דיחוי סיכום בכתב של בירור התלונה בליווי המלצותיו המנומקות לגבי המשך הטיפול.
טיפול במקרה של הטרדה או התנכלות:
לאחר קבלת  סיכומו והמלצותיו של האחראי, תחליט האוניברסיטה, בלא דיחוי ובתוך תקופה שלא תעלה על 7 ימי עבודה:
1. מתן הוראות לעובדים והסטודנטים המעורבים במקרה, לרבות בדבר כללי התנהגות ראויים במסגרת יחסי עבודה והרחקת הנילון מהמתלונן, וכן נקיטת צעדים שנועדו למנוע חזרה של המקרה;
2. פתיחה בהליכים משמעתיים לפי הוראות הסדר משמעת של האוניברסיטה לעניין הטרדה מינית או התנכלות;
3. אי נקיטת צעד כלשהו.
 
האוניברסיטה תפעל בלא דיחוי לביצוע ההחלטה ותמסור הודעה מנומקת בכתב על ההחלטה למתלונן, לנילון ולאחראי;
יש לאפשר למתלונן ולנילון לעיין בסיכום האחראי ובהמלצותיו.
האוניברסיטה רשאית, עקב שינוי בנסיבות, לשנות את ההחלטה או לעכב את ביצועה ותמסור הודעה מנומקת בכתב על כך למתלונן, לנילון ולאחראי.
 
על האחראי לקיים בירור בכל מקרה שנודע לו עליו, גם אם לא הוגשה תלונה או שהמתלונן חזר בו מתלונתו.
חברי סגל שנודע להם על מקרה של הטרדה מחויבים להעביר זאת לטיפול האחראי.
 
על האוניברסיטה להגן על המתלונן במהלך בירור התלונה מפני פגיעה כתוצאה מהגשת התלונה או מפני פגיעה אחרת שיכולה לשבש את בירור התלונה; בין היתר, תפעל האוניברסיטה להרחקת הנילון מהמתלונן ככל שניתן.
 
 

 

Loading nanoRep Q&A and FAQ Software