הגשת תלונה

הנציבות למניעת הטרדה מינית היא הגוף הראשי המטפל בהטרדות מיניות באוניברסיטה, ולו הסמכות הרשמית לערוך בירור סביב התלונה ולהמליץ על הליכי המשך וסיוע למתלונן\ת מצד האקדמיה (פירוט לגבי הליך הבירור של הנציבות ניתן למצוא בהמשך). 

אם ברצונך לדווח על הטרדה מינית - פנה\י לנציבות למניעת הטרדה מינית, פרופ' תמר ברוש וד"ר נעמה שפטלוביץ'. במייל: wesayno@tauex.tau.ac.il, או בטלפון: 03-6406122.  

 

איך פונים\ות לנציבה? 

ניתן לפנות לנציבות במייל או בטלפון, באופן אנונימי או גלוי.  

ניתן לפנות לנציבה גם אם אין כוונה להגיש תלונה. הנציבות תייעצנה לפונה, לאחר שמיעת הסיפור, מה ניתן לעשות. הנציבה מתחייבת לעשות את המקסימום שניתן לעשות, כולל שיחה עם האדם עליו הוגשה הפנייה, בהסכמת הפונה, ללא גילוי פרטיו\ה.  

 

האם יש טעם להגיש תלונה אנונימית? 

אם המתלונן\ת אינו\ה מעוניינ\ת להיחשף, הנציבה לא תחשוף את זהותו\ה ללא הסכמתו\ה.  

גם בתלונה אנונימית יש תועלת, שכן המטריד/ה יוזהרו, וכמו כן ייתכנו מקרים בהם ניתן יהיה לטפל בתלונה גם כאשר היא אנונימית.  

עם זאת, חשוב להכיר כמה נקודות במקרים של תלונות אנונימיות - כאשר מדובר בתלונה שבה עצם השיחה עם המטריד/ה תגרום לחשיפת המתלונן/נת, לא ניתן יהיה לזמן את המטריד\ה לבירור ללא הסכמת המתלונן/נת לחשיפת זהותו/ה. הנציבה חייבת להציג לנילון\ה (מי שנגדו\ה הוגשה תלונה) את מהות התלונה נגדו, והנילון עלול לזהות את המתלונן/ת.  מבלי הסכמת המתלונן\ת לתת עדות בהמשך, בבית הדין המשמעתי, יהיה קשה ואולי בלתי אפשרי להעמיד את אותו אדם בפני בית הדין המשמעתי, או להעניש אותו.  

 

מה קורה לאחר הגשת הפנייה\התלונה? 

לאחר קבלת הפנייה, הנציבה תיפגש עם הפונה כדי לשמוע מה קרה. ניתן להגיע אל הנציבה בליווי חבר/ה, קרוב/ת משפחה, נציג/ה של אגודת הסטודנטים והסטודנטיות או ארגון הסגל, נציג/ה של מרכז הסיוע וכו'. לא ניתן להגיע לנציבות למניעת הטרדה מינית בליווי עו"ד.  

ככל ויוחלט להגיש תלונה, הנציבה תרשום את התלונה במלואה. לאחר מכן היא תבקש מהמתלונן\ת לקרוא את התלונה ולהכניס בה תיקונים במידת הצורך. לאחר שהמתלונן\ת י\תאשר שהתלונה הכתובה מייצגת נאמנה את דבריו\ה, י\תתבקש לחתום עליה לאישור. הנציבה תקיים הליך בירור הן עם הנילון והן עם כל גורם שלדעתה רלוונטי לתלונה.  

הנציבה תסביר לפונה את האפשרויות הקיימות בפניה/ו. במידה והנציבות תתרשמנה שהייתה הטרדה מינית אבל הפונה לא מעוניין\ת להגיש תלונה הן תהיינה חייבות על פי חוק לפעול ולברר את מקרה ההטרדה גם אם לא הוגשה תלונה.  

הנציבה תציע למתלונן\ת ולנילון\ה במקרים המתאימים אפשרות לקבל סיוע נפשי ראשוני במסגרת שירותי הדקנאט של האוניברסיטה כאשר מדובר בסטודנטים\ות, או במסגרת אחרת על פי שיקול דעתה לחברי סגל אקדמי וחברי סגל מנהלי. כמו כן, הנציבה תפעל לליווי אקדמי\אדמיניסטרטיבי למתלונן\ת במקרה הצורך.  

 

מה יכלול תהליך בירור התלונה? 

הנציבה מזמנת את הנילון/ה ואוספת עדויות וראיות ככל שניתן. לאחר הבירור, הנציבה מסכמת את הדברים בדו"ח סיכום והמלצות. הדו"ח מועבר למעסיק הרלוונטי: לרקטור, במקרה בו הנילון/ה הינו/ה חבר/ת סגל האקדמי; לסמנכ"ל למשאבי אנוש, במקרה בו הנילון/ה הינו/ה עובד/ת מנהלי/ת; למזכירה אקדמית במקרה בו הנילון/ה הינו סטודנט/ית. המעסיק נדרש להחליט האם לקבל את המלצות הנציבה תוך 7 ימי עבודה. 

לאחר החלטתו של המעסיק, נשלח מכתב מנומק אודות החלטתו למתלונן/ת ולנילון\ה. הנציבה רשאית להמליץ למעסיק לנקוט בסעדי ביניים – צעדים מעשיים שניתן לבצע עד לקבלת ההחלטה הסופית. מטרתם העיקרית של סעדי הביניים היא הפרדה בין המתלונן\ת לנילון\ה עד תום התהליך. סעד ביניים מחייב מתן זכות טיעון לנילון/ה לפני קבלת החלטה בעניין זה על ידי המעסיק (כלומר – המעסיק אינו יכול להוציא את סעד הביניים לפועל לפני שככל הפחות שמע את הצד של הנילון\ה). המתלונן\ת י\תקבל הודעה בכתב גם לגבי החלטה לנקוט בסעד הביניים. 

אם הוחלט על ידי המעסיק להעמיד את הנילון/ה לדין, אז הנילון/ה י/תועמד לדין בפני בית הדין המשמעתי הרלוונטי (סגל אקדמי, מנהלי או סטודנטים). בתי הדין המשמעתיים הם גופים עצמאיים, והם מכריעים איזה עונש יוטל במקרה זה או אחר. רשימות העונשים מפורטות בתקנוני המשמעת השונים (סגל אקדמי, מנהלי וסטודנטים) המפורסמים באתר האוניברסיטה. 

בהליך משמעתי, האוניברסיטה היא למעשה התובעת - היא דורשת את העונש הראוי לדעתה, אך בית הדין הוא זה שבסופו של דבר מחליט איזה עונש יוטל על הנילון/ה שהורשע/ה. למתלונן\ת אין מעמד רשמי בהליך המשמעתי. האוניברסיטה כמעבידה היא שתובעת את הנאשם/ת. המתלונן\ת י\תקבל עידכון בדבר האישומים הנכללים בכתב התביעה המשמעתית, לפני הגשתה על ידי התובע/ת מטעם האוניברסיטה לבית הדין המשמעתי. התובע\ת י\תציג בבית הדין המשמעתי את התלונה והראיות, וי\תזמן עדים אם ישנם.  

המתלונן\ת י\תופיע בבית הדין המשמעתי כעד\ה, והוא\היא מקבל\ת עדכון וליווי במהלך ההליך. המתלונן\ת רשאית לבקש כי נציג\ת אגודת הסטודנטים והסטודנטיות (או ארגון העובדים הרלוונטי) י\תשמש כמשקיף\ה בדיוני ערכאות השיפוט, וזאת בכפוף לחתימה על כתב התחייבות לחיסיון על ידי הנציג/ה. תפקיד המשקיף\ה הוא לצפות בדיון ולוודא שההתנהלות תואמת את התקנון. הדיון יתקיים בדלתיים סגורות. 

פסק הדין וגזר הדין יהיו פומביים. פסק הדין וגזר הדין יפורסמו תוך השמטת פרטים העלולים להוביל לזיהוי פרטי המתלונן\ת והעדים. הרכב השופטים בבית הדין יחליט אם פסק הדין וגזר הדין יפורסמו, תוך ציון שם הנתבע/ת או בלעדיו/ה. החלטה בדבר פרסום שם הנתבע/ת תעשה לאחר שתינתן למתלונן\ת אפשרות להביע את עמדתו/ה בנושא. 

 

כמה זמן יקח בירור התלונה? 

משך הבירור והטיפול תלויים במורכבות התלונה. אם מדובר במקרה של עדות יחידה, סביר להניח שההליך יגמר מהר תוך מספר שבועות. אם יש מספר רב של עדים, יש סיכוי שהתהליך יקח יותר זמן. האוניברסיטה תעשה מאמצים לסיים את ההליך במהרה. בכל מקרה, על המעסיק לקבל החלטה בתוך תקופה שלא תעלה על 7 ימי עבודה מיום קבלת מסמך הסיכום וההמלצות של הנציבה. במידה והמעסיק מחליט על הליך משמעתי, ההליך המשמעתי עלול לקחת זמן רב. 

 

מה יקרה אם יוחלט לדחות את התלונה? 

אם הוחלט לדחות את התלונה, למתלונן/ת יש זכות ערעור על החלטה זו בפני נשיא האוניברסיטה תוך 15 יום מיום קבלת הודעת המעסיק. 

 

למידע נוסף אודות תהליך בירור פניות\תלונות על הטרדות מיניות: 

https://harassment-prevention.tau.ac.il/questions-and-answers